אמיר חברה להנדסה וסחר בע"מ נ' דלתון עבודות אלומיניום בע"מ

החלטה

1.בפני בקשה לביטול פסק-דין שניתן בהעדר הגנה.

הטענות

2.אין חולק כי כתב התביעה נמסר כדין, ובחלוף המועד הקבוע בתקנות טרם הוגש כתב הגנה.

3.לעניין אי-הגשת כתב הגנה טוענת המבקשת, כי כתב הגנה לא הוגש מאחר והתנהל מו"מ בינה לבין המשיבה, ונציג המשיבה אמר לה כי אין היא חייבת לפי שעה להגיש כתב הגנה; ועוד היא טוענת, כי לאחר שנתקבל פסק-הדין ניתנה הסכמת נציג המשיבה לביטולו, אולם לאחר מכן חזרה בה המשיבה מהסכמתה.

4.לעניין התביעה עצמה טוענת המבקשת, כי ההתחשבנות בין הצדדים היתה מורכבת, והנוהג היה של פגישה מעת לעת לתיאום עמדות ו"יישור קו" בהתחשבנויות, וכי החיובים שעליהם מבוסס כתב התביעה שגויים בחלקם. המבקשת לא הציעה גרסה קונקרטית מצדה באשר לסכום החוב הנכון, ולא צרפה מסמכי הנהלת חשבונות פרי ספריה-שלה, כגון כרטיס המשיבה אצלה, כפי שהיה ניתן לצפות.

5.מנגד טוענת המשיבה, כי לא התנהל מו"מ, לא ניתנה הסכמה לאי הגשת כתב הגנה, ולא ניתנה הסכמה לביטול פסק-הדין. לגוף העניין טוענת המשיבה, כי טענות ההגנה של המבקשת מעורפלות וחסרות ממשות.

הראיות

6.התנהל דיון, ונחקרו בו המצהירים מטעם הצדדים: מר ראובן נניקשוילי, מנכ"ל המבקשת, ומר יוסף נאור, אחיו, מטעם המבקשת, ומר אהוד ברנשטיין, נציג המכירות של המשיבה, מטעם המשיבה. הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

7.כבר עתה אציין, כי טיב התצהירים והאמור בהם, כמו גם טיב התשובות לחקירה – של כל העדים משני הצדדים – מותיר ערפל רב וסימני שאלה שלא באו עליהם תשובות. עלי להעיר, כי לא התרשמתי מעדויות כל העדים שבפני, באשר תשובותיהם היו כלליות, מתחמקות-לעתים, ונטולות עיגון בעובדות קונקרטיות.

8.מחד, נניקשוילי, שבתצהירו העיד כי מצגי נציג הנתבעת, שנעשו על ידי ברנשטיין, הם "מידיעה אישית" שלו, הסביר בעדותו כי הם נעשו בפועל בפני נאור, וידועים לו, לנניקשוילי, רק מפי נאור.

9.אחיו, נאור, שתצהירו הוגש רק בתמיכה לתגובת המבקשת, ולא בתמיכה לבקשה (הגם שלכאורה היה הוא העד הנכון למסור את התצהיר המקורי, שעה שבתגובת המבקשת לא עלה כל חדש), טען כי מצגו של ברנשטיין לעניין העדר צורך בהגשת כתב הגנה נעשה בפניו, ועל נקודה זו הוא לא נחקר בחקירה נגדית, אולם לעניין המצג של הסכמה לביטול מובאת האמירה בלשון כללית בלבד בתצהירו, ולא ברור גם ממנו מי יצר מצג זה, כלפי מי, ומתי.

10.לגוף העניין, הן נניקשוילי והן נאור לא השכילו לשפוך אור על טיב המחלוקת בין הצדדים בכל הנוגע להתחשבנות, כגון: איזו מהחשבוניות שנויה במחלוקת ובאיזה רכיב, מה אינו שנוי במחלוקת, מהו החוב אליבא דהמבקשת.

11.מאידך, ברנשטיין, שתצהירו מלכתחילה נערך על דרך ההפניה, שלא כדין (ויתכן, שאם לא היה נחקר כלל, היתה גרסת המשיבה נדחית מטעם זה בלבד), מכחיש יצירת מצגים כנטען על ידי נניקשוילי ונאור, ואף מכחיש קיומו של מו"מ בין הצדדים. הוא מייחס למבקשת סחבת ודחיית תשלומים. עם זאת, הגם שמקצת טענות חשבונאיות כן עלו בבקשה, בעיקר בנוגע לעבר ולזיכויים שנעשו (ואשר נגיעתם למחלוקת היום היא נסיבתית, במקרה הטוב), לא היה ערוך למתן תשובות בנקודות אלה, והתבצר בעמדת מי שזכרונו אינו מספק לשם מתן תשובות הנוגעות להנהלת החשבונות.

הדין

12.קיימים שני מקרים טיפוסיים בהם ניתן לבטל פסק דין. הראשון הוא מקום בו נפל פגם במתן פסק הדין, בדרך-כלל בשל פגם במסירה, וזהו "ביטול מחמת הצדק"; השני הוא מקום בו לא נפל פגם במתן פסק הדין, אך בשים לב לצירוף הנסיבות של הגורם לאי הגשת כתב הגנה, מחד, וטענות ההגנה לגופן, מאידך, יש הצדקה לבטל את פסק הדין, וזהו "ביטול שבשיקול דעת בית המשפט".

13.במקרה דנן, אין המבקשת מסתתרת מאחורי טענת פגם במתן פסק-דין, ולשיטתה, הפעלת שיקול דעתו של בית המשפט אמור להביא לביטול פסק-הדין.

14.מקום בו לא נפל פגם במתן פסק-הדין, אך בשים לב לצירוף הנסיבות של הגורם לאי הגשת כתב הגנה, מחד, וטענות ההגנה לגופן, מאידך, יש הצדקה לבטל את פסק הדין, וזהו שנקרא בלשון הפסיקה "ביטול שבשיקול דעת בית המשפט". במקרה כזה, נשקלים שני אלה: מהן הסיבות למחדל שהביא לאי-הגשת כתב ההגנה או בקשת הרשות להתגונן, ומהן טענות ההגנה לגופן; והטעם השני הוא העיקרי (ר' א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה שביעית, עמ' 282-283).

דיון והכרעה

15.כאמור, הסיבות לאי-הגשת כתב הגנה נעוצות בנקודות זמן המצויות במחלוקת בין הצדדים, ונעדרות אסמכתאות אובייקטיביות, בשאלת קיום שני הסכמים דיוניים (אי-הגשת כתב הגנה, והסכמה לביטול פסק-הדין). עניין לנו בגרסאות עובדתיות נוגדות, העשויות, בנסיבות מסוימות, אפילו לדור בכפיפה אחת זו עם זו, בשים לב לכך שעל פי דיני החוזים, שאלת כריתת הסכם היא פעמים רבות שאלה של מצגים (דהיינו: יכול וצד אחד לא נתן הסכמתו, אך הצד השני הבין שניתנה הסכמה, והתוצאה תהיה שנכרת הסכם).